לדלג לתוכן

הפארק הלאומי ברייס קניון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפארק הלאומי ברייס קניון
נוף בפארק הלאומי ברייס קניון
נוף בפארק הלאומי ברייס קניון
נוף בפארק הלאומי ברייס קניון
מידע כללי
על שם Bryce Canyon עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 15 בספטמבר 1928
מבקרים בשנה 2,571,684 (נכון ל־2017[2])
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח 145[1] קמ"ר
מיקום
מדינה יוטה, ארצות הברית
מיקום מחוז קיין עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°34′00″N 112°11′00″W / 37.56667°N 112.18333°W / 37.56667; -112.18333
Bryce Canyon National Park
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפארק הלאומי ברייס קניון (באנגלית: Bryce Canyon National Park) הוא פארק לאומי בדרום-מערב מדינת יוטה שבארצות הברית. המאפיין העיקרי של הפארק הוא קניון ברייס שלמרות שמו אינו קניון, אלא מקבץ של אמפיתיאטראות טבעיים לאורך הצד המזרחי של רמת פאונסאגנט. ייחודו של הפארק בשפע העמודונים, מבנים גאולוגיים המכונים באנגלית "הוּדוּס" (hoodoos), שנוצרו בעקבות סחיפה של סלעי המשקע שמקורה בכפור ובזרימת מים בנהרות ובקרקעית האגמים הקדומים. מגוון הצבעים של הסלעים בפארק – אדום, כתום ולבן – הוא הרקע לנופים המרהיבים אותם חווים המבקרים בפארק. הפארק שוכן גבוה יותר מהפארק השכן, הפארק הלאומי ציון. גובה שפת הקניון נע בין 2,400 ל-2,700 מטר מעל פני הים.

אזור הקניון יושב לראשונה על ידי חלוצים מורמונים ונקרא על שם אבנעזר ברייס (Ebenezer Bryce) שהתיישב במקום ב-1874.[3] ב-1923 הכריז נשיא ארצות הברית, וורן הרדינג על האזור סביב קניון ברייס כמונומנט לאומי וחמש שנים לאחר מכן שונה הגדרתו על ידי הקונגרס של ארצות הברית לפארק לאומי. הפארק משתרע על שטח של 145 קילומטרים רבועים. בפארק יש פחות מבקרים משמעותית בהשוואה לפארקים הלאומיים השכנים: ציון (4.5 מיליון מבקרים ב-2017) וגרנד קניון (6.2 מיליון מבקרים ב-2017), משום היותו מרוחק יותר מנקודות יישוב גדולות, אם כי בעשור השני של המאה ה-21 חל גידול משמעותי במספרם. ב-2017 ביקרו בפארק 2,571,684 נופשים, גידול של 46% ממספרם ב-2015.[2]

גאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הלאומי שוכן בתחומי האזור הפיזיוגרפי רמת קולורדו, על הקצה הדרום-מזרחי של רמת פאונסאגנט, מערבית להעתק פאונסאגנט. פאונסאגנט (Paunsaugunt) היא מילה בשפת הפאיוט המתארת את "ביתו של הבונה").[4] העיר הגדולה הקרובה ביותר היא לאס וגאס, במרחק של 350 ק"מ דרומית-מערבית לפארק. המבקרים מגיעים לפארק מתוך הרמה וצופים על הקצה שלה כלפי עמק הכולל את ההעתק ואת נהר הפאריה. מצידו השני של העמק מצויה רמת קייפרוביץ (Kaiparowits Plateau – מקור השם אינדיאני, אבל אין הסכמה על משמעותו[5]).

קניון ברייס לא נוצר מסחיפה שמקורה בזרם מים במרכז הקניון, ולכן טכנית הוא אינו קניון. התהליך שיצר אותו היה סחיפה לאחור שחצבה תבניות דמויות אמפיתיאטרון בסלעים מעידן הקנוזואיקון של רמת פאונסאגנט. סחיפה זו חשפה עמודונים עדינים וצבעוניים המכונים הוּדוּס שגובהם עד 60 מטרים. סדרה של אמפיתיאטראות משתרעת יותר מ-30 קילומטרים מצפון לדרום בתחומי הפארק. הגדול שבהם הוא אמפיתיאטרון ברייס (Bryce Amphitheater), שאורכו 19 קילומטרים, רוחבו 5 קילומטרים ועומקו 240 מטרים. דוגמה סמוכה לאמפיתיאטראות עם הודוס באותה תצורה, אבל בנקודה גבוהה יותר מצויה במונומנט הלאומי סידר ברייקס (Cedar Breaks National Monument), השוכן 40 קילומטרים מערבה מהפארק על רמת מרקאגנט.

נקודת ריינבואו (Rainbow Point), המקום הגבוה ביותר בפארק בגובה 2,775 מטרים,[6] נמצא בקצה דרך נופית באורך 29 קילומטרים. מנקודה זו אפשר לצפות ברמת אקווריוס, באמפיתיאטרון ברייס, בהרי הנרי, בצוקי השני (Vermilion Cliffs) ובצוקים הלבנים. הערוץ של ילו קריק (Yellow Creek) היוצא מהפארק בקטע הצפון-מזרחי הוא המקום הנמוך ביותר בפארק בגובה 2,020 מטרים.[7]

אקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הלאומי ברייס קניון שוכן בדרום-מערב יוטה, כ-80 קילומטרים צפונית-מזרחית מהפארק הלאומי ציון, ובממוצע גבוה ממנו בכ-300 מטרים. מזג האוויר בקניון מושפע מהבדלי גבהים אלו והוא קריר יותר מזה של הפארק הלאומי ציון ובעל רמת משקעים גבוהה יותר. כמות המשקעים בקניון היא בין 380 ל-460 מ"מ בשנה. הטמפרטורות נעות בממוצע בין 13°C- מעלות בינואר ל-28°C מעלות ביולי; אך במקרים קיצוניים נעו בין 33°C- מעלות צלזיוס ל-36°C מעלות.[8] הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בפארק הייתה 33°C-, ב-10 בדצמבר 1972, והטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בו הייתה 37°C, ב-14 ביולי 2002.[9]

בשל הגובה מזג האוויר בפארק בסתיו, בחורף ובאביב הוא הפכפך. סופות שלג באוקטובר אינן נדירות, ועם זאת יש ימים רבים של מזג אוויר שמשי ונוח בחודש זה. מאוקטובר ועד מאי הטמפטורות צונחות מתחת לנקודת הקיפאון כל לילה. התקופה הקרה והמושלגת ביותר היא מדצמבר עד פברואר, כולל. סופות באביב במרץ ובאפריל יכולות להוריד כמויות שלג רבות שיכולות לעכב את התנועה בפארק.

בקיץ הימים בדרך כלל נעימים, כששיא החום ביולי ובאוגוסט. בספטמבר וביוני הטמפרטורות נעות סביב ה-20°C. התקופה הגשומה ביותר היא ביולי ובאוגוסט והיא מתאפיינת בסופות רעמים קצרות המתחוללות בשעות אחר הצהריים המורידות כמויות גדולות של גשם ומלוות בברקים המסוכנים למי ששוהה בחוץ.[8]


אקלים בפארק הלאומי ברייס קניון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 2.7 3.6 7.3 11.9 17.8 23.6 26.8 25.2 21 14.6 7.1 2.4 13.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -9.2 -8.5 -5.2 -1.8 2.7 7.1 11.4 10.2 5.4 0 -5.2 -9.2 -0.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 47 34.3 38.4 20.8 21.1 14.7 40 51 43.7 50 33 31 424
מקור: מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי[10][11]

גאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סחיפה של סלעי משקע יצרה קשתות טבעיות

אזור קניון ברייס מתעד הרבדה המשתרעת מהשלב האחרון של הקרטיקון והמחצית הראשונה של עידן הקנוזואיקון. סביבת ההרבדה הקדומה של האזור סביב הפארק של ימינו הייתה מגוונת. תצורת דקוטה (Dakota Formation) של אבן חול ופצלים טרופיים הורבדה במים רדודים חמימים של הים הפנימי המערבי שהתקדם ונסוג כמה פעמים (מחשופים של סלעים אלו מצויים בסמוך לגבולות הפארק). תצורת קלרון (Claron Formation), שממנה נחצבו העמודונים העדינים המכונים הודוס, הורבדה כמשקעים במערכת של אגמים ונחלים קרירים שהיו קיימים מבערך לפני 63 עד לפני 40 מיליון שנים (מתקופת הפלאוקן עד תקופת האאוקן). סוגי משקעים שונים הורבדו ככל שהאגמים התרדדו והתעמקו וקו החוף והדלתות של הנהרות נדדו.

כמה תצורות אחרות נוצרו גם הן אבל מרביתן נסחפו לאחר שתי תקופות של התרוממות. האורוגנזה הלרמידית השפיעה על כל החלק המערבי של מה שעתיד להפוך לאמריקה הצפונית החל מלפני 70 עד 50 מיליון שנים. אירוע זה סייע לבנות את הרי הרוקי ובתהליך נסגר הים הפנימי המערבי של הקרטיקון. תצורות סטרייט קליפס (Straight Cliffs), ואהוויפ (Wahweap) וקייפרוביץ (Kaiparowits) היו קורבנות של התרוממות זו. רמת קולורדו התרוממה לפני 16 מיליון שנים והתחלקה לרמות שונות, שכל אחת נפרדת משכנותיה על ידי העתקים, וכל אחת התרוממה בקצב משלה. תצורות קונגלומרט בואט מסה (Boat Mesa Conglomerate) והנהר סווייר (Sevier River) נסחפו כתוצאה מהתרוממות זו.

פטישו של תור

התרוממות זו יצרה סדקים אנכיים שבמהלך השנים נסחפו מהר יותר מהרמות. הצוקים הוורודים הרכים של תצורת קלרון נסחפו ונוצרו העמודונים הנפרדים בבתרונות המכונים הודוס, בעוד שסלעי אבן החול נאוואחו של הצוקים הלבנים העמידים יותר יצרו מונוליתים. הגוונים החומים, הוורודים והאדומים הם מהמטיט (תחמוצת ברזל, Fe2O3), הצהובים מלימוניט (FeO(OH)•nH2O) והסגולים מפירולוזיט (MnO2). בנוסף נוצרו קשתות טבעיות, גשרים טבעיים, חומות וחלונות. הודוס בנויים מסלע משקע רך המעוטר בקצהו העליון בפיסת סלע קשה יותר ועמידה יותר לסחיפה המגינה על העמוד מאיתני הטבע. הפארק הלאומי ברייס קניון מכיל את אחד הריכוזים הגדולים בעולם של הודוס.[12]

התצורות שנחשפו באזור זה של הפארק הם חלק מגרם המדרגות הגדול. הפרטים העתיקים ביותר של יחידות הסלע לרצף כביר זה של שכבות של סלעי משקע נחשפים בגרנד קניון, שכבות הביניים בפארק הלאומי ציון, והחלקים הצעירים באזור קניון ברייס. חפיפה מועטה בין השכבות שנחשפו מתרחשת בתחומי כל פארק ובסביבתו.[13]

אקולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יערות אשוח נרחבים בברייס קניון

יותר מ-400 מיני צמחים מקומיים גדלים בפארק. ישנם שלושה אזורי חיים בפארק על בסיס הגובה:[14] באזורים הנמוכים של הפארק שולטים יערות ננסיים של אורן פיניון וערער, כשביניהם צומחים שיחים של ענבי דוב (Arctostaphylos)‏, Amelanchier (באנגלית Serviceberry) ו-Purshia tridentate (באנגלית Antelope bitterbrush). צפצפה, מין השדר Betula occidentalis (באנגלית Water birch) וערבה גדלים לאורך פלגי מים. יערות אורן הזפת מכסים את אזור הגובה האמצעי, יחד עם אשוחית כחולה (Picea pungens) ואשוח דאגלס באזורים עשירים במים, ושיחי Arctostaphylos ו-Purshia כתת-יער. אשוח דאגלס, ואשוח לבן יחד עם צפצפה ואשוחית אנגלמן גדלים ביערות של רמת פאונסאגנט. באזורים שבהם יש אקלים קשה מצליחים להחזיק מעמד אורן גמיש (Pinus flexilis) ואורן אצטרובל זיפני (Pinus longaeva), שגיל חלקם יותר מ-1,600 שנים.[15]

היערות וכרי העשב של ברייס קניון מהווים בית גידול התומך במגוון בעלי חיים כולל שועלים, גיריות, סמרנים, איילים, דובים שחורים, שונרים ונקריים. אייל פרדי שחור-זנב הוא היונק הגדול ביותר הנפוץ בפארק. איילים ואנטילוקפרות שהובאו לאזורים הסמוכים חודרים מדי פעם לשטח הפארק.[16]

עופר של אייל פרדי שחור-זנב בפארק

הפארק הלאומי ברייס קניון יוצר חלק מבית הגידול של שלושה מינים של בעלי חיים המוגדרים בחוק המינים בסכנת הכחדה: נובחנית יוטה (Cynomys parvidens), קונדור קליפורני וטירן ערבות מתת-המין של דרום-מערב ארצות הברית (Empidonax traillii extimus, באנגלית Southwestern willow flycatcher).[17] נובחנית יוטה היא מין בסיכון שהושב לפארק למטרות שימור, והאוכלוסייה המוגנת הגדולה ביותר של מין זה נמצאת בתחומי הפארק.[18]

כ-170 מינים של עופות מבקרים בפארק, כולל סיסים וסנוניות. מרבית המינים נודדים לאזורים חמים יותר בחורף, אם כי עורבנים, עורבים שחורים, סיטות, עיטים ודורסי לילה נשארים בפארק. בחורף מהגרים האיילים, הפומות וזאבי הערבות לגבהים הנמוכים יותר. סנאיי קרקע ומרמיטות עוברים את החורף כשהם בתרדמת חורף.

אחד עשר מינים של זוחלים וארבעה מינים של דו-חיים אותרו בתחומי הפארק. בין הזוחלים: תת-מין של עכסן פסיפי (Crotalus oreganus lutosus, באנגלית Great Basin rattlesnake), מין הנחש Masticophis taeniatus (באנגלית Striped whipsnake), איגואנית קצרת-קוצים (Phrynosoma hernandesi) ולטאה מכותמת-צד; ובין הדו-חיים סלמנדרה מנומרת (Ambystoma tigrinum).[19]

בנוסף יש בפארק קרום קרקע ביולוגי, חברת מיקרואורגניזמים הגדלה בצורה איטית מאוד והנמצאת בפני השטח והמכילה אצות כחוליות, ירוקיות, חזזיות, חיידקי קרקע וטחבים, הנמצאים באינטראקציה עם חלקיקי הקרקע ויוצרים קרום על פני הקרקע. עובי הקרום נע מ-1 ועד 2 מ"מ (באזורים שיורדים בהם פחות מ-100 מ"מ גשם) ועד 15 מ"מ (באזורים שיורדים בהם כ-300 מ"מ גשם). קרומי הקרקע הביולוגיים הם בעלי תפקיד חשוב במערכת האקולוגית המדברית, הם קושרים חנקן, מווסתים נגר עילי, מלכדים את הקרקע ומונעים את סחיפתה, שומרים על הלחות בקרקע, ומהווים מקור ייצור ראשוני של חומר אורגני בשרשרות מזון.[20] נוכחות הקרום הביוגני משפיעה על מכלול התהליכים הגאומורפיים והקרקעיים המתרחשים בפני הקרקע ובתוכה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגורים של ילידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד ידוע על היישוב האנושי המוקדם באזור ברייס קניון. סקרים ארכאולוגיים של הפארק הלאומי ברייס קניון ורמת פאונסאגנט הראו כי אנשים היו באזור לפחות 10,000 שנים. חפצים של קולעי הסלים בני כמה אלפי שנים נמצאו מדרום לפארק. ממצאים אחרים מתקופת האנסאזי ותרבות פרימונט (עד אמצע המאה ה-12) נמצאו גם הם.

האינדיאנים בני שבט הפאיוט הדרומיים היגרו לעמקים ולרמות הסובבות את האזור בערך באותו הזמן שתרבויות אחרות עזבו. אינדיאנים אלו צדו וליקטו את מרבית מזונם, אבל השלימו את תזונתם במעט מוצרים שגידלו. הפאיוט באזור פיתחו מיתולוגיה על בסיס ההודוס שבברייס קניון. הם האמינו שההודוס הם אנשי האגדה שאיש התחבולה בדמות זאב הערבות הפך לאבן. לפחות אחד מזקני הפאיוט סיפר שבתרבות שלו קרויים ההודוס "אנקה-קו-ואס-א-ויץ" שפירושו "פנים צבועים באדום".[21]

חוקרי ארצות והתיישבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבנעזר ברייס ומשפחתו התגוררו בבקתה זו מתחת לאמפיתיאטרון ברייס (סביב 1881)

ראשוני האמריקנים ממוצא אירופי החלו לחקור את האזור המרוחק שהגישה אליו הייתה קשה רק בשלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. סיירים מורמונים ביקרו באזור בשנות ה-50 של המאה ה-19 לאמוד את הפוטנציאל שלו לפיתוח חקלאי, ולשימוש כמרעה ולהתיישבות.[22]

את המשלחת המחקר המדעית הרצינית הראשונה לאזור הוביל מייג'ור ג'ון וסלי פאוול מצבא ארצות הברית ב-1872. פאוול, יחד עם צוות של משרטטי מפות וגאולוגים, סקר את אזור הנהרות סווייר ווירג'ין כחלק מסקר גדול יותר של רמת קולורדו. שרטטי המפות שלו שימרו רבים משמות המקומות בפאיוט.

קבוצה קטנה של חלוצים מורמוניים הגיעו אחר-כך וניסתה להתיישב מזרחית לברייס קניון לאורך הנהר פאריה. ב-1873 החלה חברת הבקר קאנרה (Kanarra Cattle Company) להשתמש באזור למרעה של בקר.

הכנסייה המורמונית שלחה את המהגר הסקוטי אבנעזר ברייס ואשתו מרי ליישב אדמה בעמק פאריה משום המחשבה שכישורי הנגרות שלו יהיו מועילים באזור. משפחת ברייס בחרה לגור מתחת לאמפיתיאטרון ברייס, האוסף העיקרי של הודוס בפארק. ברייס רעה את הבקר שלו בתוך מה שכיום הוא גבולות הפארק, וחשב כי האמפיתיאטראות הם "חתיכת מקום לאבד בו פרות". הוא גם סלל דרך לרמה במטרה לכרות עצי הסקה ועצים לבניין, וחפר תעלת מים להשקות את יבוליו ואת בעלי החיים שלו. מתיישבים אחרים החלו לכנות מקום יוצא דופן זה "הקניון של ברייס" (Bryce's canyon) שהפך אחר-כך רשמית ל"ברייס קניון".

שילוב בין בצורת, רעיית יתר ושיטפונות אילצו את הפאיוט שנשארו לעקור מהאזור וגרמו למתיישבים לנסות את לבנות תעלת הטיה מאגן הניקוז של נהר סווייר. כשניסיון זה נכשל, רוב המתנחלים, כולל משפחת ברייס, עזבו את האזור. ברייס העביר את משפחתו לאריזונה ב-1880. המתיישבים שנשארו כרו תעלה באורך 16 קילומטרים מהיובל המזרחי של הנהר סווייר לעמק טרופיק (Tropic Valley).[22]

הקמת הפארק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אכסניית ברייס קניון (Bryce Canyon Lodge) נבנתה בין 1924 ל-1925 מחומרים מקומיים

תיאורים על אתרי נוף אלו התפרסמו בציבור במאמרים בכתבי עת שיצאו לאור ביוזמת חברות הרכבות יוניון פסיפיק וסנטה פה ב-1916. אנשים כדוגמת המפקח על היערות ג'. וו. המפרי (J. W. Humphrey) פרסמו את נפלאות הנוף של האמפיתיאטראות של ברייס קניון, וב-1918 עוררו מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת המחולקים בכל ארצות הברית עניין ציבורי. עם זאת, מספר המבקרים נותר נמוך בשל הגישה הגרועה לאזור המרוחק והמחסור במקומות לינה.

רובי סיירט (Ruby Syrett), הרולד באומן (Harold Bowman) ומאוחר יותר האחים פרי (Perry) בנו אכסניות צנועות, והציעו שירותי טיולים באזור. סיירט שימש אחר-כך כמנהל הדואר של ברייס קניון. מספר המבקרים הלך וגדל בהתמדה, ובתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 החלה חברת הרכבות יוניון פסיפיק להתעניין בהרחבת שירות הרכבת לדרום-מערב יוטה במטרה להכיל יותר תיירים.

במקביל החלו חסידי השימור להיבהל מהנזק שגרמו רעיית היתר, כריתת העצים והביקורים ללא פיקוח על המאפיינים השבריריים של ברייס קניון. עד מהרה קמה תנועה להגנה על האזור, ומנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית סטיבן מאתר (Stephen Mather) הגיב בהצעה להפוך את ברייס קניון לפארק מדינתי. לעומת זאת, מושל יוטה ובית המחוקקים של מדינת יוטה, פעלו ליזום הגנה פדרלית על האזור. מאתר ויתר ושלח את המלצתו לנשיא וורן הרדינג, שב-8 ביוני 1923 הכריז על ברייס קניון מונומנט לאומי.

באותה שנה נסלל כביש על הרמה במטרה לאפשר גישה קלה לנקודות התצפית על האמפיתיאטראות. מ-1924 עד 1925 נבנתה אכסניית ברייס קניון (Bryce Canyon Lodge) מאבן וגזעי עצים מקומיים.[23]

מרכז המבקרים בחורף

חברים בקונגרס של ארצות הברית החלו לפעול ב-1924 לשדרג את מעמד ההגנה על ברייס קניון ממונומנט לאומי לפארק לאומי במטרה להקים פארק לאומי ביוטה. תהליך שהובילה חברת הפארקים של יוטה להעברת בעלות על קרקעות פרטיות ובבעלות מדינת יוטה בשטח המונומנט לבעלות הממשל הפדרלי החל ב-1923. חלקת הקרקע האחרונה בגבולות של הפארק המוצע נמכרה לממשל הפדרלי ארבע שנים מאוחר יותר, וב-24 בפברואר 1928 הוקם הפארק הלאומי ברייס קניון.[24]

ב-1931 סיפח הנשיא הרברט הובר את השטח הגובל בפארק מדרום, וב-1942 צורפו עוד 2,570 דונם. התוספת האחרונה הביאו את הפארק לגודל השטח הנוכחי של 145 קילומטרים רבועים. שביל שפת הקניון, כביש נופי שבשימוש גם כיום, הושלם ב-1934 על ידי חיל השימור האזרחי. הניהול של פארק התבצע מהפארק הלאומי ציון הסמוך עד 1956, אז החל לעבוד המפקח הראשון של ברייס קניון.

ב-1961 הוקמה אגודת לתולדות הטבע של ברייס קניון (Bryce Canyon Natural History Association). היא מנהלת את חנות הספרים בתוך מרכז המבקרים של הפארק והיא ארגון ללא כוונת רווח שנוסד כדי לסייע לפעילויות הפרשניות, החינוכיות והמדעיות של שירות הפארקים הלאומיים בפארק הלאומי ברייס קניון. חלק מהרווחים מכל מכירות הספרים נתרמים ליחידות של שירות הפארקים. מאז שהוקם הארגון הוא תרם כשישה מיליון דולרים.[25]

בתגובה על הגידול במספר המבקרים וגודש התנועה, יישם שירות הפארקים הלאומיים מערכת הסעות בחינם, בקיץ בלבד, ביוני 2000. בשנת 2004 החל תהליך השיקום על מערכת הכבישים המזדקנת והבלתי מספקת בפארק.

פעילויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעלי שלג חובה לסיורים רגליים בחורף

רוב המבקרים בפארק צופים בנופים באמצעות נסיעה על כביש נופי, אשר מספק גישה ל-13 נקודות תצפית על האמפיתיאטרות. בברייס קניון יש חמישה עשר מסלולי הליכה מסומנים ומתוחזקים שניתן לטייל בהם בתוך פחות מיום (זמן הלוך ושוב מתחילת השביל).[26] בין השבילים: מערת מוסי (Mossy Cave, שעה אחת), שביל השפה (Rim Trail)‏ (5–6 שעות, יציאה מכל מקום על שפת הקניון), לולאת בריסטלקון (Bristlecone Loop, שעה אחת, יציאה מנקודת ריינבו) וקווינס גארדן (Queens Garden‏, 1–2 שעות, יציאה מנקודת סאנרייז) הם טיולים קלים עד בינוניים.[27] לולאת נאוואחו (Navajo Loop‏, 1–2 שעות, יציאה מנקודת סאנסט) וטאואר ברידג' (Tower Bridge‏, 2–3 שעות, יציאה צפונית לנקודת סאנרייז) הם טיולים ברמה בינונית.[28] לולאת פיירילנד (Fairyland Loop‏, 4–5 שעות, יציאה מנקודת פיירילנד) ולולאת פיקאבו (Peekaboo Loop‏, 3–4 שעות, יציאה מברייס פוינט) הם טיולים הדורשים יכולת גופנית טובה.[29] כמה משבילים אלה מצטלבים, מה שמאפשר למטיילים לשלב מסלולים לטיולים מאתגרים יותר.

הפארק כולל גם שני שבילי הליכה המיועדים ליותר מיום אחד וכוללים לינה בשטח: לולאת שביל ריגס ספרינג (Riggs Spring Loop Trail) שאורכו 14.2 קילומטרים והשביל שמתחת לשפה (Under-the-Rim Trail), שאורכו 37 קילומטרים.[30] שניהם דורשים רישיון לינה בחיק הטבע. בסך הכל יש כ-80 קילומטרים של שבילי הליכה בפארק.

רוכבי סוסים בפארק

יותר מ-15 קילומטרים של שבילי סקי המסומנים, אבל לא מתוחזקים זמינים משבילי פיירילנד, פאריה והשפה. 30 קילומטרים של שבילי סקי מתוחזקים מצטלבים קיימים ביער הלאומי דיקסי ואכסניית רובי הסמוכים.

האוויר בפארק הוא כה צלול עד כדי כך שבמרבית הימים אפשר לראות מנקודות התצפית יווימפה (Yovimpa) וריינבואו (Rainbow) את הר נאוואחו ואת רמת קאיבאב, הרחוקים כ-140 קילומטרים משם באריזונה. בימים בהירים במיוחד אפשר אף לראות את הרי השולחן בלאק מסה (Black Mesas) במזרח אריזונה ובמערב ניו מקסיקו הרחוקים כ-260 קילומטרים משם.[31]

החשכה בשמי הלילה בפארק היא בדרגה 7.4, אחד המקומות החשוכים ביותר באמריקה הצפונית. אפשר לצפות בלילה ב-7,500 כוכבים,[32] בעוד שבמקומות אחרים אפשר לצפות בפחות מ-2,000 כוכבים בשל זיהום אור, ובמרבית הערים הגדולות רק בכמה עשרות.[33] שומרי הפארק מארגנים אירועי צפייה בכוכבים ותוכניות בערב על אסטרונומיה, חיות ליליות והגנה על שמי הלילה. פסטיבל האסטרונומיה של ברייס קניון נערך בדרך כלל ביוני, ומושך אליו אלפי מבקרים.[34] לכבוד פסטיבל אסטרונומיה זה כונה אסטרואיד 49272 בשם הפארק הלאומי.[35]

יש שני אתרי מחנאות בפארק, אתר נורת (North Campground) ואתר סאנסט (Sunset Campground). לולאה A באתר נורת פתוחה כל השנה. לולאות נוספות ואתר סאנסט פתוחים משלהי האביב ועד תחילת הסתיו.[36] דרך נוספת ללינה בפארק היא אכסניית ברייס קניון בת 114 החדרים. [37]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Harris, Ann G.; Tuttle, Esther; Tuttle, Sherwood D. (1997). Geology of National Parks. Iowa: Kendall/Hunt Publishing. ISBN 0-7872-5353-7.
  • Kiver, Eugene P.; Harris, David V. (1999). Geology of U.S. Parklands. New York: Jonh Wiley & Sons. ISBN 0-471-33218-6.
  • Tufts, Lorraine Salem (1998). Secrets in The Grand Canyon, Zion and Bryce Canyon National Parks. North Palm Beach, Florida: National Photographic Collections. ISBN 0-9620255-3-4.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
  • DeCourten, Frank (1994). Shadows of time : the geology of Bryce Canyon National Park. Photographs by John Telford, illustrations by Hannah Hinchman. Bryce Canyon, Utah: Bryce Canyon Natural History Association. ISBN 9781882054060.
  • Sprinkel, Douglas A.; Chidsey, Thomas C., Jr.; Anderson, Paul B., eds. (2010). Geology of Utah's parks and monuments (Third ed.). Salt Lake City, Utah: Utah Geological Association. ISBN 9780980048919.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: הפארק הלאומי ברייס קניון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפארק הלאומי ברייס קניון

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ National Park Service Land Resources Division Listing of Acreage
  2. ^ 1 2 Bryce Canyon NP
  3. ^ Kiver, page=523
  4. ^ John W. Van Cott, Utah Place Names: A Comprehensive Guide to the Origins of Geographic Names
  5. ^ John W. Van Cott, Utah Place Names, Page 211
  6. ^ Rainbow Point - Bryce Canyon National Park, Utah - Scenic Vantage Point
  7. ^ Bryce Canyon Fast Facts
  8. ^ 1 2 Weather
  9. ^ "Minimum of Minimum Temperature, Station id: 421006". wrcc.dri.edu. Western Regional Climate Center. 21 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "NOWData - NOAA Online Weather Data". National Oceanic and Atmospheric Administration.
  11. ^ "UT Bryce Canyon NP HQRS". National Oceanic and Atmospheric Administration.
  12. ^ Hoodoos
  13. ^ Grand Staircase
  14. ^ Foundation Document: Bryce Canyon National Park
  15. ^ Trees and Shrubs
  16. ^ Mammals
  17. ^ Bryce Canyon (archived home page)
  18. ^ "Bryce Canyon National Park: Utah Prairie Dog". National Park website. National Park Service, US Department of the Interior. 22 בפברואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Reptiles and Amphibians
  20. ^ צעדי א., קרומי קרקע ביולוגיים ותפקידם במערכת אקולוגית מדברית. 1999. אקולוגיה וסביבה. 77-84 :2/3
  21. ^ American Indian History
  22. ^ 1 2 Pioneer History
  23. ^ Bryce Canyon Lodge and Deluxe Cabins
  24. ^ Park History
  25. ^ "About Us". Bryce Canyon Natural History Association.
  26. ^ 2018 Park Map and Guide
  27. ^ Easy Hikes
  28. ^ Moderate Hikes
  29. ^ Strenuous Hikes
  30. ^ Backcountry Information
  31. ^ Farview
  32. ^ Astronomy & Night Sky Programs
  33. ^ Lightscape / Night Sky
  34. ^ Annual Astronomy Festival
  35. ^ International Astronomical Union: Minor Planet. "Discovery Circumstances: Numbered Minor Planets (45001)-(50000)".
  36. ^ Campgrounds
  37. ^ Welcome to The Lodge at Bryce Canyon


הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
אוורגליידס • אולימפיק • איי הבתולה • איי התעלה • אייל רויאל • אינדיאנה דונס • אקדיה • ארצ'ס • בדלנדס • ביג בנד • ביסקיין • ברייס קניון • גליישר • גליישר ביי • גרייט סמוקי מאונטיינז • גרנד טיטון • גרנד קניון • דנאלי • דריי טורטוגס • האגן הגדול • הדיונות הגדולות • הוט ספרינגס • הליאקלה • הר ריינייר • הרי גוואדלופה • הרי הגעש של הוואי • הקניון השחור של הגניסון • הרי הרוקי • ווֹיאז'וּרס • וייט סנדס • וינד קייב • יוסמיטי • ילוסטון • ימת קלארק • לאסן • מסה ורדה • מערות קרלסבד • מערת מאמות' • סגווארו • סמואה האמריקנית • סקוויה • עמק המוות • עמק קויאהוגה • עמק קובוק • עץ יהושע • פטריפייד פורסט • הפיורדים של קינאי • פינקלס • ציון • צפון רכס קסקייד • קונגארי • קטמיי • קינגס קניון • קניונלנדס • קניון ניו ריבר • קפיטול ריף • קרייטר לייק • קשת השער • ראנגל-סנט אליאס • רדווד • שננדואה • שערי האזור הארקטי • תאודור רוזוולט

מחלקת הפנים של ארצות הברית • שירות הפארקים • משטרת הפארקים

אמפיתיאטרון ברייס מנקודת סאנרייז
אמפיתיאטרון ברייס מנקודת סאנרייז
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפארק_הלאומי_ברייס_קניון&oldid=39274553"